אלונה בחורה שבעברה ישנו סיפור על אב, מוזר, שמותו הטראגי פותר לה מצד אחד – איזושהי בעיה ומצד שני היא נסחפת למחשבות דמיוניות ברגעי שקט שלה.

רן ידידה היפהפה מהתיכון – עובר לגור מולה. היא בת 27 – עובדת בחנות ספרים, לא שאפתנית במיוחד ומתאהבת בו בטירוף מהרגע שהם מתראים במדרגות.

היא חסרת אמון אחרי תקופה שהם עוברים לגור ביחד. כל מיני סימנים מחשידים אצלו, מקפחים לה את הרגש האמיתי.

תיאורי הסקס ביניהם מרגשים ומראים כי היא מנסה לבנות חיים משותפים עם הגבר המושלם בעיניה כביכול.

פרט אחרי פרט (כדוגמת האקדח שקנה, או שערה כתומה ארוכה שלא שייכת לה) ומחשבות אפלות שמתרחשות אצלה, עקב אישיותה, גורמים לה להתרחק ואף לשנוא.

מנקודת שיא של רגש, להידרדרותו מצידה, ואולי כל זה היה בראשה, כי על פניו, התנהגותו כלפיה מאוד מושקעת.

קריא… קריא, מותח.

סיפור אהבה כואב ואפל בין גידי ופרח בעלת עין אחת.

לילה אחד נקלעת לבית דודתה שאמצה אותו… הוא פינה לה מקום בחייו הקודרים, ומכאן מתחילה מערכת יחסים נכלולית עד כדי רצח. בבת אחת הם מסתופפים בשולי החיים והחברה, נעלמים מהדודה ובדרך לא דרך הם מגיעים לאחותה שחייה אפורים ועלובים. בשלב ראשון קולטת אותם, אך לא לעולם חוסן.

ישנם כאן אלמנטים אפלים, כדוגמת אונס, רצח, גניבות ושרידות מחיים עלובים וניסיונות נואשים לצוף מעל למים.

שירי כדוגמת אחיה ודודתה נאווה סמל ז"ל, ניחנה בתכונות של כתיבה עמוקה ויסודית, מכה מתחת לחגורת יושבי הסלון הרגועים…. ומותירה אותם חסרי נשימה בקצב המסחרר של המקרים.

העולם שהיא בוראת, לאור עברה המצמרר, לא מותיר תקווה, ואילו היא נאחזת ברגע החיים וממשיכה לעוף איתו, מאוד מכמיר ועצוב, כתוב ברצף ובתחושות שכבר קראנו סיפורים כאלה במציאות חיינו.

לפני שישים שנה בערך בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, עומדים שלושה מאהבים של אלמה בפני דילמת האהבה, כאשר עליה להחליט במי תבחר ותחלק את שנותיה. ליאו גורסקי הסופר הוא אהבתה האולטימטיבית.

בגעגועים ובכאב, חוששת כי הרע מכל קרה לליאו גרוסקי, שהיה סופר, והיא נפרדת מהעבר ובורחת לניו-יורק כשהיא בהריון, אייזק בנה נולד. לימים בניו-יורק נישאת למוריץ בעלה, לזוג נולד ילד נוסף.

2 חבריו הנותרים, נוקמים בליאו ובה כל אחד בדרכו שלו.

כעבור מספר שנים, ליאו גורסקי מגיע לניו-יורק כשאלמה נצורה בליבו, ומגלה את האמת המרה. אלמה דורשת ממנו שלא יגלה לבנה אייזק שהוא אביו.

במהלך השנים ליאו לא נישא לאף אישה אחרת. הוא חי וכותב והספר מגיע לבנו שמעבירו לאישה ששם ביתה הוא אלמה.

לקראת סופה של אלמה שצמוד לסוף חייו של אייזק בנה, היא מוכנה לקבל את גורסקי ולהיפרד כדת וכדין ממנו.

הסופרת ניקול קראוס שהינה אישתו של ג'ונתן ספוייר – אחד מגדולי הסופרים היום בארה"ב – אינה קוטלת קנים, מעבירה את הסיפור המורכב, מתקופה לתקופה באמנות ובידע, אנו חשים את המלחמה וגם את ניו-יורק בהתפתחותה במהלך 70 השנים.

יואב סער חי בקיבוץ ומגיל צעיר גאוניותו התבטאה בנגינת פסנתר ביצירות הידועות ביותר כדוגמת בטהובן: "פסטורלית" "אפסיונטה" "ולדשטיין" ועוד. אמו הייתה נורבגית, ובגיל שש נטשה אותו והשאירה לו פצע פתוח לכל ימי חייו. שם הקימה משפחה חדשה ולעיתים רחוקות נפגשה עמו בקונצרטים ברחבי העולם, ואגרה תוך כדי הזמן כל פיסת מידע עליו.

במקביל שושלת משפחתו מסופרת מ- 1840, פאריז שולטת בכיפה, ויאולטה הגיבורה חייתה עם סבא וסבתה בהיותה זמרת מופלאה, שרה קלאסיקה ופתחה את אישיותה העצמאית, והגיעה למקומות הגבוהים בסאן ג'רמן והאקדמיה המלכותית, לאורך 2 הסיפורים אנחנו מקשיבים למוסיקה פנטסטית משני הכיוון הקיבוצניק שנולד עם קלידים בפה, וויאולטה, מקורבתו של שופן שמביאה עמו, תינוקת שהולכת לעולמה בגיל צעיר.

משך 250 שנה מתגלגלת לה הסאגה ואנו נכנסים לעץ מלא שורשים תרתי משמע, וגם סיפור הכינור שעבר מדור לדור ונשמר, מרגש, והוא ניצל עם בני המשפחה מנורבגיה. לבסוף יואב נישא לאחר שנים לסוכנת שלו מאיה, שאהבתם התבשלה משך שנים, כדי שלא תפגע בקריירה. הם חוו יחדיו את כל המסעות המוסיקליים, עם עולם הלהקות והריקודים עד אשר הגיעו להחלטה.

מיכל שלו עשתה עבודתה נאמנה, חקר ההיסטוריה, והדיוקים לגבי גדולי המוסיקאים של אותה תקופה, והחיבור לקיבוץ וליואב סער – עושים את הספר לסוג של אוטובגרפיה  היסטורית.  

סיפור על צירוף מקרים שדי קורה בארה"ב, אולי בגלל כמות האנשים ביבשת הזו.

ג'ס בחורה פשוטה, שנשואה הייתה למרטי, אדם חסר תרבות שנטש והשאירה עם בנו הביולוגי ועם בתה טנזי שהייתה גאון במתמטיקה ואשר נבאו לה עתיד מזהיר.

טנזי התקבלה ללמוד בסקוטלנד, ואמה העקשנית לוקחת לסקוטלנד אותה את הבן ואת הכלב נורמן, בדרך לא דרך. בדרכה פוגשת את אד, שחרב משפטית מרחפת מעל לראשו, בגלל שסיפר לבחורה ש"סחטה" אותו כאשר שכבו יחד,על פעילות לא חוקית במניות שביצע, ומכאן ועד לתביעת בעוון הרצת מניות הדרך הייתה קצרה. בדרכו פגש את ג'ס ואת משפחתה, הוא מציע להם טרמפ עד סקוטלנד.

מכאן מתפתחת עלילה משעשעת וכואבת, אנושית ביותר. יחסים כמעט בלתי אפשריים, של שוני במעמדות, ובהיבט הכלכלי, מצליחים לשרוד – עם קשיים רציפים בדרכם, חרף ונגד כל הסיכויים. ניתן לזהות את סיבות הקשר האנושי.

בדרך הם נפגשים עם האבא, המתחמק, שהקים משפחה חדשה דבר שגורם לייאוש מחודש, אבל תכלית הקיום וההמשך הלאה, מעבירים את רוע הגזרות.

ג'וג'ו מואיס כבספריה הקודמים כותבת עם אינטליגנציה רגשית המסעירה את הקורא התמה לא פעם.

התרגום הינו מצויין.

הסיפורים של הסופרת לקוחים מהחיים, וכתובים בצורה זורמת ומרתקת.

בדרך ל"מלרוז פלייס" שבה למחוזות אהובה – לאחר גירושיה, טיוליה ברודזיה (זימבאבואה)  העניקו סיפור ששם היא מתגוררת עד היום.

הרגש של האהבה מובל כאן מתוך מהות נשית ברורה בתשוקתה.

הרבה כאב, וכשל הורמונלי, שמסכנים בעצם את בטחון חיינו ?! והאם זה יתכן שנחווה רומן סוער ולוהט בתוך מסגרת חיינו הבורגניים ? !

כחוט השני שנארג בכל סיפוריה – הוא המוביל והמושך אותנו לסערת רגשות.

בספר מתורגם, והכריכה הינה של צייר מפורסם.

נעים ונחמד.

הסופר נפטר בגיל צעיר יחסית (52), כשטרם סיים את ספרו האחרון, שכמובן מסמל פה את "הר האושר" של ישו מעליו בכפר נחום בכנרת.

הרומן מתחיל בשיר "קשתות רומנסקיות" של תומאס טרנסטרומר שזכה בפרס נובל.

הרומן המיוחד הזה (עם הומור בכמה דמויות; כדוגמת דורין ה"בוסית" המשעשעת של שירי) טראגי ונותן תחושה גם של כאבו העמוק של הסופר. אין פה יגון לאורכו של הספר אך התחושה של פאטאליזם קיים.

יכולת ניתוח הדמויות שלו, והעלילות הבנויות כמו פאזל, מכאן ומשם, לא משאירות את הקורא "בדרך נבוכים" אלא, חרף הפיתולים, מגיעים לנקודות התחלה וסוף.

פרופ' ניטר משטוקהולם, הינו חוקר ניאונאצי (מימי ליל הבדולח) שבאקראי נפגש עם שירי שלה גבר והיא יחצנית בתחילת דרכה.

2 הסיפורים של השניים רוויי בטרגדיות והם חיים בצל עבר קודר. המסע בין הארץ לשטוקהולם, נותן לנו לראות כי בבלתי אפשרי ישנה אפשרות וזו התאהבות בין הפרופ' לשירי. מההיסטוריה של מלחמת העולם ה- II שהיא ברקע הדמויות – נוצרת אפשרות לחיים טובים  יותר.

בדרכו המפותלת והמסבירה, נראה שהאירועים הקטנים הם המובילים לבסוף לפגישה המיוחלת.

אופי של בחורה נחושה – זה שמו השני בעיני.

רומן זה הוא על אישה מיוחדת אנה, שנוטשת הכל; בית, כסף, באיזור "כף התקווה הטובה" שבדרום דרום אפריקה והולכת בעקבות אהבתה את סיימון המבטיחה שלכאורה מהווה תחליף לחייה הטובים, אבל חייה נידונים לדלות ועליבות.

פליט יהודי מגרמניה, שהינו טיפוס ממולח, שרדן ושאפתן, מקים איתה עסק קטן.

חרף ההצלחה, חייה שוקעים עם סיימון, שמרגיש שחייו עם אנה הסתיימו, הוא מחליף את חייו בדייג ואנה נשארת לבד. רק כעבור שנים היא מחדשת את יחסיה עם סיימון ומאבחנים כי אהבתם הטרומית עדיין קיימת.

דרום אפריקה מתוארת ביופי ובצבעוניות, הרבה לפני כל הסיפור של נלסון מנדלה שמנסה לפתור את בעיית האפרטהייד הנוראה.

ספר היסטורי מלווה ברומנטיקה. מרגשת בכתיבתה, מלא ניחוחות של טבע ושדות.

ספר ענק, רצוי שיהיה רב מכר.

גיל אילוטוביץ תושב רמת גן כותב את הספר באופן מרתק, הוא משלב את המקומות והאתרים בתוך עלילת

הספר כך שהקורא שמכיר את גוש דן, מרגיש כאילו שהוא בתוך העלילה מאחורי גיבור הסיפור.

הסופר מעלה סיפור שהקורא אינו יודע כיצד להתייחס אליו, ומתלבט וחושב כיצד דבר כזה קורה? ואיזה

פתרון יכול להיות בסוף.

בוקר אחד מגלה גיבור הספר שכל העולם סביבו נדם, אין בני אדם, חיות בית, ציפורים ואפילו רמשים,

כולם נעלמו כלא היו ונראה שהתנדפו מהעולם. לכל אשר פנה הכל קפא, מכוניות פתוחות עם מפתח במתג

ההצתה, חנויות פתוחות ועוד.

על מנת לגלות האם גם מחוץ לגבולות גוש דן וישראל בכלל, המצב זהה, נוסע הגיבור לחיפה ולאחר מכן גם

לעזה, ולתדהמתו מגלה שאין איש חי, כולם נעלמו.

במחנה פליטים בעזה פוגש הגיבור בנערה ערבייה. ומכאן מתפתחת העלילה.

ספר מרתק, משאיר את הקורא במתח וצפייה עד שורת הספר האחרונה !!!

בשנים האחרונות ישנו גל ענק של סיפורי ניצולים ושורדים שחוששים כי אחרי לכתם, לא יוותר מאומה מזיכרונות של השרדותם בחיים.

האמת שצריך לכך אומץ, דחיפה מבני המשפחה, סבלנות, וריכוז ולמצוא את האנשים הנכונים לעזור ולהירתם.

בבית וואהלין בגבעתיים ישנו ספר יזכור על קהילת סארני שבו נולדה הסופרת. את אביה בקושי הכירה, הוא נעדר בעוון אנטי-קומוניזם, בזמן שהסובייטים נוכחו בעיירה.

אמה, אחותה והסבתא לקחו אותה, כשהיא בת שנה וחצי, לסיביר בצפון אסיה.

בספר המורכב הזה, מתוארת היסטוריה כללית של אותה תקופה והאוטוביוגרפיה של משפחתה, בעיירה וואהלין, שהייתה מאות שנים מרכז יהודי תוסס, עם מוסדות קהילה. התמונות הנספחות מראות בבהירות, את המפות דאז והיום, וגם את בני המשפחה. שולמית התחקתה אחר בני משפחתה, והגיעה כמעט לכולם, לאחר החיים בסיביר, הקשים מנשוא בגלל הקור והרעב המתמיד, עם המחלות הנלוות, כשהמוות הינו בן לוויה קבוע, בסוף המלחמה החלה הדרך מלאת המהמורות לישראל, מוורצלוב לקרסנה גורה ששם נוסדו הארגונים להעלות את היהודים לפלשתינה.

תחנה נוספת ואיומה בדרך הייתה "אבנזה" בנוף מדהים באלפים…  ששם היה מחנה ריכוז נאצי לעבודות כפיה, קשה לתאר איך עבדו שם היהודים בבניית מנהרות.

הספר עשוי היטב ומצולם בהתאם.