סיפורו של ילד צועני אינטליגנטי ושורד כחתול זבל. מקום ההתרחשות הוא בטרנסילבניה שברומניה.

זוהי אוטוביוגרפיה מעניינת שבה נגלה למשפחת הצועני כי זהו ביתו של יהודי בשם פרידלנדר שבא בשנת 1946 לבקש עם ילדיו, את ביתו שנלקח ממנו בעת הקומוניזם.

פשה, הילד הצועני מודע לכך שהבניין של היהודי המחולק לכמה דיירים תימהוניים, ביניהם, היהודי האחרון ריצ'י, עומד להימכר, והם עלולים להיזרק לרחוב יחד עם אהבת נעוריו רוזה; הוא בודק, לומד ומסתכל סביבו, מבלי לבקר בבית-ספר, מקשר את שיחות המבוגרים "העורוכדינית" כשלצידו כלבו החכם, ומבין כי הבית העלוב ההיסטורי משכן בתוכו ובין עמודיו גלגולן של כמה משפחות בזמנים שונים. בתמימותו ובאופיו המדהים, נמצא לו פתרון אולטימטיבי, כמו-כן לאמו ואחותו, מחשבותיו ודעותיו הבוגרים לגילו מלווים אותנו. פשה מדהים ביכולת ההישרדות שלו ובפרנסה שמצא בכל פינה, "כי צועני לא בוחל בשום יורו או דולר".

חלוקת הבתים הייתה בתקופתו של צ'אוצ'סקו רודן רומניה.