בספרה זה נעזרת נעמי רגן בעיתונאים ובמנכ"לית המרכז הרפואי לנפגעי תקיפות החוקרים את תופעת ההתעללות בירושלים, או חסידים שמתעללים בחברי כת, מתוך הסכמה פסיבית של ההורים.

משפחת גודמן, שעלתה ארצה ונאבקה בקשיי הקיום היומיומיים, הביאה לעולם שבעה ילדים, כפי שנהוג אצל הדתיים, ואלמלי סבתה העשירה ומשפחתה התומכת בארה"ב, לא היו מצליחים לשרוד.

במצבן הנפשי נקלעו בתום לב לכיתה מבעיתה שהונהגה בידי פסיכופתים, שכפו עליהם ועל הילדים את יצריהם השפלים, במיוחד שני ילדיו הקטנים שנידונו לכליה בגלל המכות שהפליאו בהם, ובעצם כך החלה החקירה נגד האם, שעמדה מן הצד תוך כדי הקרבתם.

שטיפות המוח שעברה לא נתנו לה להבחין בין טוב ובין רע.

גם גירושי הבעל שלומי, ואונס הרב שם טוב שבחר בה לצרכיו.

ספר מזעזע שפותח צוהר לעולם הכיתות המוזרות הללו, שמושתת על סיפור אמיתי ולפי הביבליוגרפיה שבה נעזרה הסופרת ניתן להבין כי לפחות 10 ספרים בנושא התעללות בילדים, או רווחת המשפחה כדוגמת:

"The Art of the interview in child abuse cases"

ועוד רבים לתדהמתנו – ולכן ספר זה חשוב ביותר להאיר את עיננו לסוג של עולם שכוח אל,  חשוך – נצלן – אכזרי.

המחקר שעשתה הסופרת מראה את יסודות הכתיבה.