יולי 28

ה. חניתה – הלוי חניתה

ספרה של חניתה הלוי תורגם לערבית "עץ תפוחים וזאב" בידי סאלים ג'ובראן.

 

חלק מהשירים נוגים ומזכירים מחשבות שלנו שלא העזנו לעלות על הכתב.

 

תובנות חיים, ומילים לעיתים קצרות המעידות על אנושיות, וזה מעניין שכל שיר שתורגם לערבית, הוא אורגינל ולעיתים תוהים אנו עם יכולנו לגשר באמצעות שירה את הנושא הכאוב של שני העמים ש"רוצים פה רוב כבוד".

קשה שלא לצטט את "ההחלטה הקשה ביותר בחיי"

א.      "לצאת מדפיו של ספר

למציאות קרה או להישאר בו" …

 

  • "לפגוש רק את מי שאני רוצה

להרגיש שייכת או להישאר בודדה, …"

 

  • ו… "לקום ממטה חמה

ליום קר או להישאר בה"

 

או בשיר נוסף – השעון עצמו – זמן

"רק רגע בואי נחיה את הרגע

סעי אתי … רק לרגע"

 

נשתה יין לאט לאט לאט …

נשתה את חוסר הזמן.

 

חניתה נשמעת פה מאוד אנושית, מחשבות עמוקות שבאות לידי ביטוי, במידה מינימלית וההתרשמות הנה גדולה.


 

יולי 16

מילים – הלוי חניתה

משוררת ותיקה שהוציאה עד עתה 10 ספרי שירה, 3 ספרי ילדים ועוד. יו"ר אנ"י – אירגון נשים יוצרות.

 

הספר מילים מורכב מכמה נושאים, והבולט בכולם הינם שירי אהבה מרגשים, שהמילים שזהו המוטו, מביאות את הרגש למקום של שמחה ואנרגיה לדוגמה:

" תן לי לאהוב אותך

בטרם היותך,

הבא לי פרחי יסמין

להריח את ריח האהבה.

לטיפות מנסות לגעת בך לרגע…

תמיד חמדתי את גופינו

כמו אשכול ענבים".

 

ומנגד שירי מחשבות פרטיות שבאות לידי ביטוי באותו הרגע בהן הן צצות, וזה נשמע אוטנטי ומבטא את מחשבות הקורא בעת הקריאה.

 

השיר המצמרר "כאב", על הביקור באושוויץ, בירקנאו מיידנק.

" כי איננו יכולים להיכנס לנעליהם

אנחנו צריכים להמשיך הלאה

לחיים".

 

או השיר "פגישה"

חיבור המשוררת לספר, וביקורה ב"שבוע הספר" לבדה כשהיא עפה לתוך הפנטזיות בהיותה עם מחשבותיה לבד ובמטפורה להיותו חברה הטוב (הספר כמובן);

" איך את מרגישה שאל הספר ??"

אני רוצה להבין את המסתורין שבך !

 

השירים נעימים, מעבירים לקורא תחושות נעימות ורצון לדפדף שוב ושוב.