הזריחה – ויקטוריה היסלופ
זהו ספרה הרביעי שאני קוראת בשקיקה.
בעקבות ספריה הקודמים, יצאנו לטיולים. ואזכיר: "האי של סופיה" (כרתים), "הריקוד של סופיה" (גרנדה – ספרד), והשלישי: "חוטים מקשרים" (סלוניקי – יוון) שבאחרונה ביקרתי שם לאחר קריאת הספר.
ספר זה מתמקד בסכסוך בין הטורקים הקפריסאים ובין היוונים הקפריסאים כשברקע רצונם של תושבי האי היוונים להתאחד עם היוונים ועד מהרה פולשים הטורקים, ישנה נהירה המונית של תיירים ושל מקומיים.
המנהל של שני בתי מלון באי הוא האדון סוואס, המיליונר שקצת מזניח את אשתו, כשמה כן היא, אפרודיטי שכולה עדויה יהלומים, והאיש שהינו יד ימינו מרקוס שאחראי על המלון והכספות, נותר עם המפתח, כשהזוג העשיר בורח לניקוסיה.
לאחיו מרקוס יש עניין במהפכה והוא מצטרף ללוחמים.
שתי המשפחות המיודדות שגורלן זהה בהיעדר בנם של כל אחת, מחליטות להישאר יחדיו במלון שעדיין מלא במזון, עד גילוי מעשיו המחפירים של מרקוס וסופו המר. הכבוד שקיים היה בין שתי המשפחות שהסתתרו יחדיו במלון, הוא כנגד כל הזוועה המתרחשת במלחמת האחים הזו, שאותותיה קיימים עד היום.
סופם של המשפחה בניקוסיה מסבירה שוב כי אתה יכול להינצל פיזית, אך לא נפשת, ואפרודיטי מאבדת את כל עולמה בחיפושיה אחרי מרקוס אהובה.
התחקירים שעושה ויקטוריה היסלופ, מאפשרים לה לעיתים לכתוב סוג של "רומן רומנטי" קלישאי, אך הוא מתברג בעת מלחמה ובעת שלום.
ולחשוב על מתרגם/ת שחייבים לעשות "עבודתם נאמנה" עם כל המנהגים, הבישולים, ההרגלים והאושר שהולך ונגנז באוכלוסיה.
סופרת מוצלחת.