סיפור על אהבה וחושך – עמוס עוז

הסופר כותב את האוטוביוגרפיה הפרטית שלו כשברקע, ירושלים – כרם אברהם, מקום הולדתו ומשפחתו הרוחנית שהיא לתפארת מדינת ישראל.

כל עמוד מתאר ספור שיש לו קשר עם המדינה טרם הקמתה, ומאוזכרים: המאורעות, שלטון המנדט, תקופת ירושלים הנצורה והסבל, ובתוך כל ה"כאוס" הזה מתגברים בני משפחתו ניצולי השואה וחבריהם, בזכות האידיאולוגיה והאמונה החזקה בהקמת המדינה, ואלה היו ה"ימים"!
שני מאורעות ש"המסו את ליבי": התיאור המדוקדק של הכרזת המדינה, חשתי שאני יושבת עם קלוזנר, עגנון, אברמסקי וכל גיבוריו בדירה ומקשיבה אתם לתוצאות המפתיעות, ותיאור מחלתה של אמו לאורך השנתיים האחרונות ולאחר מותה עבר לקיבוץ חולתה.

עמוס עוז גר בערד ובדפיו מורגש אויר המדבר, שכנראה גרם השראה לקובץ הזכרונות הנהדר הזה.

חבל שסיימתי לקרוא אותו.

ישר כוח והלואי וימשיך לכתוב ברוח זו.