פתאום באמצע היער
עמוס עוז כתב אגדה, שככל שאנו צועדים ב"עובי היער" אנו מרגישים את עוצמתו של החריג בתמצות.
אי שם בסוף העולם, ישנו כפר שבו מתנהלים חיים מבודדים ומנותקים. והמוזר ששום בעל חיים אינו נמצא בקרבת מקום. האחראי להיעלמותם הוא שד בשם נהי. בכפר חיות דמויות מוזרות: חולם חלומות, דייג זקן ומתבודד, גנן ועוד דמויות קיקיוניות, שבחשכת המקום הקודרני הפכו מוזרים ביותר.
סולינה התופרת וגיום הנכה הסתירו את הסוד האפל על חשכת המקום.
מתי ומאיה, שני ילדים החליטו לחקור את העדר בעלי החיים מהמקום. יום אחד הבחינו בדג קטן משייט בתוך נקיק ויצאו בעקבות בעלי החיים שחיו באזור.
לאחר הרפתקאות מצמררות מצאו את ביתו של נהי ואת כל החיות מרוכזות בסוג של גן עדן אמיתי. התנהלו שם שיחות פילוסופיות על מהותו של האחר והשונה ועל התבדלותו מהחברה האנושית. ממלכת החוכמה של חיות המתקבצות ביחד ומצליחות בהרמוניה לאהוב היא סוג של מודל לחיים אחרים. נקמתו של שד היער בלקיחת חיות, היא בגלל היותו נלעג ו"אחר" בחברה המוקיעה את השונה.
קסם של אגדה, כתיבתו היוצאת דופן של עמוס עוז, תמיד גורמת לחכות לספרו הבא.