מים גנובים
הסופרת מודה בסוף הספר לגיבורי הסיפורים ששיתפו אותה בסיפורי אהבתם האסורה.
קרוב לעשרים סיפורים מרתקים – מפי המספר למאזינה ולכותבת, קרמו עור וגידים. וכשאומרים שהמציאות עולה על כל דמיון, ניתן להוסיף – שהיא החומר גלם המנציח את הדרמות, הרומנים, ביוגרפיות, סאטירות, אמנות ועוד כהנה וכהנה.
לדוגמה: אשה מבוגרת הנשלחת לבית-אבות, בעידודה של כלתה, ובניגוד לרצונה, מוצאת סיפוק בטיפול בשכנתה רוזה, לאחר שהתאוששה קצת מאבלה הפרטי, ונטישת ביתה. שומר בית האבות לא פעם אנס את רוזה שהפכה להיות ידידתה הקרובה, וכשהמבוגרת העזה להתלונן על-כך מיד "תייקו" אותה, להיות קשישה מדמיינת וחולת סרטן. ואילו רוזה שהייתה תלויה בה, הלכה כנגדה בסיפור הנ"ל, ואפילו השמיצה אותה וטענה שהזקנה הכתה אותה. מהיותה משוגעת טענה כי השומר הבטיח לה שיכניס לה תינוק לבטן !!!
סיפור אמיתי, כתוב קריא כפי שסיפרו לה עם ליטוש קל מצידה.