פרנסואה העזובי

ז'ורז' סאנד, אהובתו של המלחין שופן, הקלאסי והאגדתי, כתבה רומן לפני כ – 150 שנה,
בשם :פ ר א נ ס ו א ה ע ז ו ב י .
הספר הינו אידיליה מקסימה, מחיי האיכרים בחווה בצרפת.

מדלן הצעירה נישאת לגבר פשוט ויולדת לו בן,כ"כ היא מטפלת במסירות בכל ענפי משק הבית , החצר והאדמה ובמיוחד בטחנת הקמח.

לא רחוק, על שטח אדמתם מתגוררת אישה עלובת חיים בשם (זאבל) ששכרה צריף עבור בנה המאומץ בחצר הזוג. לימים, היא מתה ומדלן מאמצת את פרנסואה כבן ,והוא קורא לה "אמא". פרנסואה צומח לגבר רב תושייה , יפה תואר, אך הוא נאלץ לבסוף לעזוב ולחפש את עצמו בחוות אחרות, בגלל רכילות מרושעת שצומחת בכפר. אהבתו לאימו המאמצת, מדלן, גורמת לו לחזור לאחר מספר שנים כשבעלה השיכור הבזבזן ורודף הנשים, נפטר ומוריש חצי מהונו, לפילגשו. בחזרו לביתו המקורי כשהוא מחושל ונחוש בדעתו לטפל במדלן ובאחיו הקטן, צומחת אהבתו למימדים מרגשים ולאט ב"ריקוד איטי" ובטבע, צרצורי ציפורים, וריחות מדהימים שבוקעים מן הדפים הוא מוליכה אל החופה.
אנו רוצים להיות עמם תחת חופתם, ולהאמין שינה זוגיות שלא חולקת שום כלל שהוא, ואולי היא המוצלחת(?).
איזה תרגום נפלא של יהושע קנז,שעשה עבודתו נאמנה עם העברית המיוחדת שלו.