מחזאי סופר, שכתב נגד הערכים הויקטוריאנים של אותה תקופה.

משפחה  שמיוצגת ע"י אבא חולה במחלה סופנית – בתקופה ההיא – עגבת (סיפיליס).

לאחר מותו מנסה האם לשמר את דמותו, ללא הצלחה היות ובנו מקבל את המחלה.

האם הסתירה את מעשי אביו ושלחה אותו הרחק מן הבית, בעידודו של הכומר ידיד המשפחה.

האם הינה קורבן, בית משפחת אלבינג – סבל "מהעמדת פנים", כסף אמנם לא היה חסר כי הם גידלו חווה אורגנית, ולאחר מות האב תרמה לבניית מכון ומוסד גמילה של מחלות מין.

למרות חולשותיה, הלנה היא אישה חזקה שמנסה לשרוד במציאות קשה ולאור מה שקורה לבנה; אך, התקופה היא לא המאה ה- 21 ולכן התכתיבים הם בעייתיים בהתאם לרוח הזמן.

הדמויות הם עם קו לכיוון אחד, כשהמוות מרחף, ועוצמת הרגש של האם לבנה, כל כך מוחשית.

למרות שחלפו כ- 100 שנים עדיין הבעיות הינן רלוונטיות כמו היום.

סופר זוכה פרס נובל לספרות.

יוג'ין אוניל – מחזאי אמריקאי, זכה בפרס פוליצר, כתב ושחקן, הסתובב בעולם לאחר מחלת השחפת, והחל לכתוב באינטנסיביות מחזות. כשהחלים ביתו אונה נישאה למורת רוחו לשחקן צ'רלי צ'פלין.

אחד ממחזותיו המפורסמים הינו: "מסע ארוך לתוך הלילה" שמתאר מסע תלאות של משפחה מיוסרת, משפחת טיירון, אבא שחקן עבר שלא מצליח לשחזר את ימיו, בן שנפטר ואימא מרי שמכורה למורפיום.

רגשות אשמה צפים ועולים בכל שיחה, הבן השני נגוע בשחפת והאב לא מוכן להשתמש בכספו על מנת להציל את בני משפחתו.

היחסים בבית הופכים לקשים, מרירים ומלאי אמוציות נגטיביות, כל הסודות נחשפים בבחינת הטרגדיות והבעיות הן שיהיו וממשיכות כך לקראת העתיד.

לרגעים נדמה כי לכל משפחה באשר היא, צריך להיות מגשר, או פסיכולוג שינחה אותם למחוזות אחרים, אחרת השקיעה מובטחת. מאוד פסימי.

נכתב בדם ודמעות, שורשים אוטוביוגרפיים בסיפור.