דורון לוריא שהוא רסטורטור ראשי של מוזיאון ת"א ומרצה לתולדות האומנות – מעביר לקורא את כל הידע העצום שלו לגבי עבודות מזויפות שנתגלו {בין היתר גם על ידיו}, באיטליה ובמיוחד בונציה.

אנו למדים על פרשת תמונה של פוראבסקי, יקרת ערך של ]פאריס בורודונה, מן המאה השש – עשרה, שהוא הצליח בשיקוף של צילום רנטגן להסיר את התמונה העליונה מן המאה התשע עשרה ומתחתיה המתגלית התמונה האמיתית,

אנו נחשפים לגדולי ציירי איטליה מן המאה ה- שש עשרה : טיציאן, ורונזה, טינטורטו ועוד.

ונציה מהמאה ה -17 מתוארת להפליא : בתקופה ההיא היו המוני ציירים לא ידועים, העתיקו וזייפו ומכרו את רעיונותיהם של אירים. שיטת הצביעה היתה שונה לגמרי בעיקר, מאבני חן לפני מריחת השמן.

קטעי ביבליוגרפיה בסוף הספר {תולדות כל אמן}

דורון לוריא בעל ידע רב באמנות ובכתיבה ספרותית אמינה , משאיר לנו לחובבי אמנות מזכרת נהדרת. רוחה

בונים סיפור.

יונתן יבין הוא סופר עיתונאי, שזכה בפרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשע"ב.

מנחה סדנאות שיטתיות לכתיבה.

בספר זה מסביר יונתן על רצון הכתיבה, שקיים אצל כמות אנשים לא מבוטלת. עבורם זה מהות חיים, למגירה, או לפרנסה.

כתיבה כמקצוע יכולה להיות עיתונאית חוקרת, וטובה לכל תחום עיסוק כדוגמא: עורך דין, רופא, מורה , תלמיד היא מייעלת להם את הליכי התבטאות והתקשורתיות.

בסדנאות ניתן לפתח את הכישרון, ואת הדמיון, ומכל תמונת חיים ניתן לתארו, כל אחד ויכולותיו, ואם קיים פוטנציאל, זה כמובן הרבה יותר קל.

קיימת ראיה לעיתים, מדויקת או רחבת טווח,ואז הכתיבה מרשימה וזורמת יותר.

הסופר כאן מכוון אותנו, והשילוב של גנים, רקע,חינוך נסיבות, וחוויות חיים מנציחים רגעים שאנו מעלים לא פעם על הכתב. צריך ביטחון עצמי , דרך מוצא ואת כל הניתוב הזה אנו מוצאים בספר המקסים הזה. ניתן להבין גם את גישת הכתיבה. לכל אחד ואחד שיש לו אי פעם להעלות מילים מפרי עטו.