זכרונות אחרי מותי

יוסף טומי לפיד – "עזר" לבנו יאיר לפרט את חייו המרתקים. באוטוביוגרפיה שלו אנו נחשפים:
א. להיסטוריה של עמנו, מימיה האחרונים של יהדות הונגריה, שטומי ואמו ניצלו מהשמדה זו.
ב. בבודפסט 1944 – כשראול ולנברג הוא מהמצילים, ואילו אדולף אייכמן הוא המשמיד.

הסקירה אודות חייו המיוחדים כוללת: הישרדותו הבלתי מובנת, את עלייתו ארצה, היותו עיתונאי עם "הקליקה ההונגרית" בארץ (דוש, זאב, אפרים קישון והחשיפה למשפט קסטנר) דרך נישואיו לשולמית לפיד, הסופרת הנחבאת יחסית אל הכלים, אבל את ספרה "גיא אוני" אין בית-ספר שלא לימד על יסוד ראש פינה – שזהו תוכן הספר. טומי לפיד היה כוכב טלביזיוני (פופוליטיקה) וכתב ספרי הדרכה על טיולי אירופה מפורטים, פופולאריים עד עצם היום, ספרי בישול (פפריקה + רות סירקיס). לפיד יצירתי ומלא כרימון, משפטן ועיתונאי כאביו ז"ל. הקים את מפלגת "שינוי" שבעצם באה לבטא את רחשי לבו של חלק ניכר מהעם בקשר להתנהלותם של הדתיים.

קשה לסכם מהלך שנות 75 שנה עד עצם יום מותו. בדרך, אנו פוגשים את הידידות המיוחדת בינו לבין אהוד אולמרט ואמנון דנקנר, שהיו לצידו בתקופת מחלתו ולאורך הטרגדיות האישיות שפקדו את משפחתו. בתחושתו כי הגיע עיתו, ויתר בהתאם לפרסונה שלו על הטיפולים המתישים וכך באה לקיצה היסטוריה מהלכת מיום היוולדו. יוסף טומי לפיד היה אישיות שנויה במחלוקת. יאיר לפיד בנו מיישר את כל "קמטי" ההבעה ו"קמטי" הדיבור שבהם ניחן אביו, ונותרת רק הערצה ואמפטיה לדמות השנונה והמרתקת, ואנו מצטערים על דאבדין.