אדל – יוכי ברנדס
אחד הספרים הטובים, היסודיים המעיקים של יוכי ברנדס. לדעתי ספר לימוד לכל בר בי רב, שכדין תוהה על דמותו המופלאה של הבעש"ט, דרך עיניה של בתו אדל (ראשי תיבות: "אש דת למו").
"היזהרו בבני עניים כי מהם תצמח תורה"
אפס סיכויו של הבעל-שם, שהצליח, ולשרוד בזכות האישיות היוצאת דופן שיוצאת לאויר העולם, פעם בכמה מאות.
תורת החסידות של 'היתום' הבעש"ט צמחה מתוך משברים נוראיים וטרגיים, הוא הגיח לעולם עם כוחות נסתרים חבויים, עם יכולות מרפא, נווד מעצם בריאתו, מדבר אל הטבע שעונה לו וחובר לפשוטי העם ולאנשיו עם טרגדיות לא פחות חמורות משלו.
את השידוך הראשון איבד תוך עשרה ימים – לאה, לא ציפו ממנו שיהיה תלמיד חכם, כי מלבד האוטודידקטיות שלו, הוא לא למד מאומה. העיירה הראשונה שחי בה הייתה "אוקופ" – כובע איכרים ישן מרופט על ראשו לאורך השנים, בגאוניותו הרבה למד גם את לשון הקודש והכתב, וסיפורי התורה שמשכו אותו באופן מיוחד. בן שש עשרה התארס, ללא ייחוס וללא כסף. היער והטבע שמשו לו כל חייו מקלט להקשיב לציוץ הציפורים, צינת השלג וחילופי עונות.
למוד סבל ואיבוד קרוביו המשיך את חייו המרתקים.
אדל בתו למעשה היא חלק מנשמתו בצורה בולטת. בכל מקום ששהו ביחד ונעו מהקרפטים עד מיז'ריץ וילנה שבליטא, היא חשה ודאגה לו כי כשהתגלו כוחותיו הנסתרים להחלמות ולהצלת בני אדם, הוא הפך להיות אמיד.
התחתן עם חנה שזה ספור מדהים, ובהיותה חברתו הטובה ביותר, התאפשר לו סוג של אורח חיים מיסטי, הסתגרות והתבודדות מבני האדם, כי לכל דבר היה לה ולבתו אדל הסבר.
אדל וצביקה ילדיו הקימו משפחות, אדל נשאה ליחיאל אשכנזי ונולדו לה שלושה ילדים, אביה הפך להיות אבי תנועת החסידות ובעצם הסיפור הוא דרך עיניה של בתו אדל, אש דת למו = שם יהוה מסתתר לפי הגימטרייה.