והזעם לא נדם

סיפור הישרדותו של ברונו הגידם, שחי בוורשה ונולד על גבול הונגריה רומניה,הוריו היו קומוניסטים, וזו היתה עיקר בעיתו בחיים חוץ מנכותו.

ברונו ניצל בנס מהגיטו, ודווקא שם היו כמה מרגעי הנחמה של חייו, היות ובערבים היה פוגש את אימו בקיתון הצר ויחד אכלו שאריות עלובות של אוכל יחדיו.

כשהוא שורד את חייו במחנה העבודה וההשמדה,ומצליח לברוח אל היער…מרגיש כאילו נקלע לתופת  וגם עליה יכול היה. בתום המלחמה הפך להיות סוחר מוצלח, עם פילוסופית חיים אחרת לגמרי  "כמי  שהיה שם" ומטרותיו הכספיות שימשו למטרות אחרות.

אפלפלד מנציח גיבור זה כדוגמת ראש חץ, יכולת וייעוד האדם שהאומץ והצלחתו, קשורים למאבקים האישיים שלו. רגשית, ניתן לראות את "נכותו" בהשוואה לגופו.