ה. חניתה – הלוי חניתה
ספרה של חניתה הלוי תורגם לערבית "עץ תפוחים וזאב" בידי סאלים ג'ובראן.
חלק מהשירים נוגים ומזכירים מחשבות שלנו שלא העזנו לעלות על הכתב.
תובנות חיים, ומילים לעיתים קצרות המעידות על אנושיות, וזה מעניין שכל שיר שתורגם לערבית, הוא אורגינל ולעיתים תוהים אנו עם יכולנו לגשר באמצעות שירה את הנושא הכאוב של שני העמים ש"רוצים פה רוב כבוד".
קשה שלא לצטט את "ההחלטה הקשה ביותר בחיי"
א. "לצאת מדפיו של ספר
למציאות קרה או להישאר בו" …
- "לפגוש רק את מי שאני רוצה
להרגיש שייכת או להישאר בודדה, …"
- ו… "לקום ממטה חמה
ליום קר או להישאר בה"
או בשיר נוסף – השעון עצמו – זמן
"רק רגע בואי נחיה את הרגע
סעי אתי … רק לרגע"
נשתה יין לאט לאט לאט …
נשתה את חוסר הזמן.
חניתה נשמעת פה מאוד אנושית, מחשבות עמוקות שבאות לידי ביטוי, במידה מינימלית וההתרשמות הנה גדולה.