"זכרונותיה של מוזה" בבית ציוני אמריקה
הממליץ עיתון "אולטימא אורה" (השעה האחרונה)
ראיתי לא מכבר בבית ציוני אמריקה הצגה – מחזה שאנו פוגשים לעיתים רחוקות. דרמה קונצרטנטית, הווה אומר פרשנות של טקסט שהולכת יחד עם פרשנות מוזיקלית.
הצגה שמטרתה המפורשת היא רוחנית אומנותית. הוכחה לכך היא העובדה שנטל מימון של כל מרכיבי ההצגה הוא על האומנית עדי עציון.
ההצגה הוצגה גם בקיבוץ שדה-בוקר וכן בבית ציוני אמריקה, בצוותא וכן בסלון ז'ק בתל-אביב. איכות המשחק נשענת על אווירה אינטלקטואלית שנותרת בסוג כזה של מופע. הטקסט פורש לפנינו את פרשת חייה הסוערת של אלמה מאהלר ונכתב בטכניקה דרמטית ראויה לציון.
עדי עציון שהיא גם השחקנית ממחישה בתנועותיה ובסיטואציות רוויות המתח את האישיות של האשה חסרת המנוח, בעלת טמפרמנט הנתון ומושפע על-ידי אחד היוצרים היותר מוכשרים בעולם – גוסטב מאהלר.
גילום הדמות ודרך הבנתה מלווה במוזיקה: לידריות, סונטות, קטעי אופרה כשהפסנתרן הידוע ובעל המוניטין – יונתן ז'ק – מלווה את המופע בנגינתו.
האווירה הנוצרת היא אינטימית אמיתית והכימיה הנוצרת בין הבמה לאולם מאפשרת אווירה בלתי אמצעית בין האומן לצופה.